שיר העמק

מאת נתן אלתרמן

בָּאָה מְנוּחָה לְיָגֵעַ
וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל .
לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ
עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל ?
דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.
נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת
אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָּם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,
שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,
זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,
זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלֵּל
מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.
מַה, מַה…
אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,
סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.
קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,
מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.
מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל
בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?
מַה, מַה…

הסיפור שמאחורי השיר

"שיר העמק" נכתב כ"קליפ" לסרט "לחיים חדשים", שהוזמן על ידי "קרן היסוד" בשנת 1935, כסרט עלילתי באורך מלא, אולם עם סימנים של "סרט תדמית". היה זה הסרט השלישי שנוצר בארץ והראשון שהוצמד לו פס קול. הרעיון היה להציג את ארץ ישראל כמקום שבו מתקיימים חיים חלוציים חדשים בעיר ובכפר. השחקנים היו חברי קיבוץ "גבעת ברנר" שגילמו את העם היהודי השב ובונה את "פלשתינה". במהלך הסרט הזמינו החברים את הצלם לחדר האוכל בעת ביקורו של המלחין דניאל סמבורסקי המלמד אותם את "שיר העמק". "פיות טובות רבות נשקו, כפי הנראה, את דניאל סמבורסקי כאשר הלחין את לחנו למילים אלה והמוזות אהבו אותו אז במיוחד", כך אמר כארבעים שנים מאוחר יותר הרצל שמואלי. לסרט נכתבו שלושה שירים, אך רק אחד מהם, "שיר העמק", הפך ללהיט גדול. השיר היכה גלים ופרש כנפיים והגיע אל כל פינה בעולם היהודי ופרט על נימי אהבת הארץ והגעגועים אליה .

חוקרי שירה והיסטוריה ניסו להסביר את מילות השיר שכתב נתן אלתרמן. הם טוענים שנתן אלתרמן לא התכוון לעמק גיאוגרפי מסוים, אלא לעמק סמלי – העמק של סוף שנות השלושים, מרכז ראשון להתיישבות ציונית, פיסת ארץ ישראל, שמקרינה שלווה ושקט: "מה מה לילה מליל? דממה ביזרעאל, נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת". יש החושבים כי זהו שקט מדומה. נתן אלתרמן משתמש בפסוק מספר ישעיהו "שומר מה מלילה שומר מה מליל" (כא, יא) רומז לבעייתיות שיש בשקט הזה. השיר נכתב כשיר ערש. שיר הערש מוקדש כאן לעמק, שכמוהו כילד, זקוק לחיבה שמתקיימת ברגעי החסד שלפני השינה, "נומה עמק" בחיק הדממה, ויש דממה, "דממה ביזרעאל", אך הדממה מושגת בכוחה של שמירה – "אנו לך משמרת". המעגל נסגר בשאלת השומר התנכ"י מישעיהו "מה לילה מליל?" נענית ב"אנו לך משמרת" של שומרי חומה ומגדל.

מי ירה ומי זה שם נפל? על מי מסופר בשורות אלו? על סוגיה זו חלוקות הדעות. חברי בית אלפא מספרים כי שורות אלו נכתבו על הסמל משה רוזנפלד שנפל בנובמבר 1935 בעת שרדף אחרי כנופיות של פורעים ערבים בגלבוע (על שמו קרוי "מעין הסמל"). ואולי, כשם שהעמק הוא סמלי, גם כאן אין אירוע מסוים, אלא, אירוע סמלי שכמוהו אז התרחשו רבים. יש הטוענים שהאיש שנפל הוא אלכסנדר זייד שנרצח כשהותקף ממארב בשעה שרכב מביתו על גבעות שייך אבריק שליד טבעון לקיבוץ אלונים.

מאפייני הלחן

הלחן כתוב במודוס דורי.

הלחן מושתת על עקרון תבניות מלודיות בסיסיות: זרקא, פשטא והמרכא.

חלקו הראשון של השיר (תיבות 1-8) מושתת על צרוף תבניות זרקא. הזרקא המבוסס על טעמי המקרא הינו עיטור הנועד "להחיות" מנגינה תוך כדי ביצועה. הזרקא הוא עיטור המורכב מארבעה צלילים : השני והרביעי הם הצליל המעוטר עצמו (הצליל הראשי). הראשון הוא הצליל הסמוך העליון והשלישי הוא הצליל הסמוך התחתון לצליל הראשי. תיבות 1-2 הן תבנית זרקא סביב הצליל רה (פה הוא צליל זר) ותיבות 3-4 סביב הצליל לה (דו הוא צליל זר. תיבות 5-8 הן חזרה מדויקת על תיבות 1-4. מכאן שהצלילים רה ולה הם הצלילים המרכזיים של החלק הראשון של השיר. חלק זה מבוסס על תא הקוינטה.

חלקו השני של הלחן מבוסס על תבנית המרכא (מטעמי המקרא). המרכא מופיע בתיבה 9 ובתיבה 11. מבנה המרכא: עליה בטרצה קטנה מן הדרגה שמעל לדומיננטה, שלאחריה ירידה בקוורטה (לה-דו גבוה-סול). סול מהווה את צליל המטרה. הצליל סול מובלט הבלטה נוספת בתיבה 10 כצליל מרכזי התבנית זרקא נוספת. מאחר שהצליל רה הוא הצליל המרכזי בתיבה 12 המסיימת את חלק ב' אזי חלקו השני של הלחן מבוסס על תא הקוורטה (רה-סול).

חלקו השלישי של השיר מורכב מתבניות בסיסיות: מתבנית פשטא בתיבות 13-16 שזוהי תבנית המאופיינת על ידי קפיצת קווינטה כלפי מעלה מצליל היסוד ואחריו סקונדה גדולה כלפי מטה (רה-לה-סול) ומתבנית זרקא בתיבות 19-20.

• הדרגה הרביעית – הצליל סול – הוא למעשה צליל הדומיננטה בשיר והוא מקבל תוקף משנה.
• תבניות ריתמיות חוזרות המשלבות סינקופה בתחילת התיבה:
o בָּ- אָה – מְנוּ – חָה – לַ – יָּ – גֵ – עַ
o עַד – נַ – הֲ – לָל
o בְּ – יִזְ – רְ – עֶאל
o אָ – נוּ – לְ – ךָ
• בשיר מתקיים דיאלוג מוסיקלי בין המשפטים. משפט פותח וסוגר, וכן משפטים של "שירת מענה", לדוגמא:
o "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ" (משפט פותח על הטון המרכזי של המודוס) – "וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל" (משפט סוגר על צליל הקוינטה של המודוס).
o "לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ" (משפט פותח על הטון המרכזי של המודוס) – "עַל שְׂדות עֵמֶק ִיזְרְעֶאל" (משפט סוגר על צליל הקוינטה של המודוס).
• הדיאלוג בין הטון היסודי לקווינטה נשמר במהלך כל השיר, לדוגמא:
o "מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל"
o " נוּמָה עֵמֶק – אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת"
• מרכיבים מוסיקליים האופיינים לשיר ערש:
o התנהלות מלודית נינוחה ללא מעברים מלודים פתאומיים וחריגים.
o דינאמיקה אקסטנסיבית לרוב ברמת הפיאנו.
o אין שינויים מרחיקי לכת באופי במהירות ובמקצב.
o המשקל לרוב זוגי.
o קיימות חזרות מלודיות (תפקיד הפזמון בשיר רב בתים).

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: